בואו נגיע ישר לתכל'ס - מה יוצא לכם מזה?
כלים להסקת מסקנות חזקה ולקבלת החלטות חכמות יותר בכל נושא - כלכלה, בריאות ועוד
איך לדעת מה אמין ברשתות החברתיות ובעיתונות - בסרטונים, בתמונות ובטקסט
פיתוח עירנות וחסינות לפייק ניוז ולניסיונות הונאה
הבנה מעמיקה של איך עובדים ניסויים מדעיים ומה הופך ניסוי לאיכותי ואמין
איך לזהות מתי המוח שלנו עובד עלינו
איך לנצח בוויכוחים
אם הגעתם לעמוד הזה, סימן שאתם מספיק חכמים וערניים בשביל לדעת שחשיבה ביקורתית זה מצרך קריטי שנמצא במחסור כיום.
בואו תראו מה אומרים המומחים:
“חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית הן כישורי מפתח בכלכלות ואוכלוסיות שהן מורכבות, גלובליות ויותר ויותר דיגיטליות” (OECD).
הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מגדיר את הפייק כאיום הגלובלי המשמעותי ביותר, מעל נזקי מזג-אוויר, קונפליקטים אלימים בין מדינות וקיטוב פוליטי בתוך מדינות.
“הבעיה עם דיסאינפורמציה שמונעת על-ידי בינה-מלאכותית, היא ההיקף, המהירות והקלות שבהם אפשר לייצר קמפיין… אדם בודד עם גישה לכוח מחשוב בינוני יכול לייצר כמויות אדירות של פייק” (פרופסור האני פאריד, מומחה לזיהוי פלילי של תמונות ומרצה באוניברסיטת ברקלי).
יצא לכם לראות סרטון בטיקטוק, או לקרוא פוסט בפייסבוק ולחשוב “מה הסיכוי שזה נכון”? בעידן של הפגזת מידע מכל עבר – רשתות חברתיות, גוגל, חדשות, פרסומות ועוד – קשה לנו לדעת מה מכל המידע אמין. מתי עובדים עלינו? מתי מציגים לנו נתונים חלקיים או מסולפים? מתי מנסים להטעות אותנו? זאת ההזדמנות לקבל תשובות!
בקורס יחיד מסוגו בארץ, תקבלו כלים פרקטיים להערכת רמת אמינות של מידע, להתמודדות עם פייק ניוז, להבנת שגיאות נפוצות בהסקת מסקנות, איך להימנע מהן ולקבל החלטות חכמות יותר – לא משנה אם זה בתחומי כלכלה, מדע, פוליטיקה, או כל תחום אחר.
בוגרי הקורס ישפרו את היחסים הבינאישיים שלהם ויגדילו את הסיכוי שהצד השני יקשיב להם בוויכוח, יבינו את החשיבה המדעית ומה נדרש כדי להפוך מחקר מדעי לאיכותי ואת תוצאותיו לאמינות.
במילותיהם של בוגרי הקורס: “תוכן שצריך להיות חובה במערכת החינוך“, “קורס חובה לכל אדם“.
נעים להכיר,
אני לביא שחר, בוגר תואר שני בהנדסה ביו-רפואית ותעודת הוראה במתמטיקה. לאחר כ-13 שנים בהייטק, כיום אני עוסק בחינוך ובהוראת מתמטיקה ופיזיקה, ויש סיכוי שאתם מכירים אותי בתור “טיצ’ר לבה” (Teacher Lava) מהטיקטוק, אינסטגרם או יוטיוב.
בשנים האחרונות, במקביל לקריירה בהייטק והוראה בבתי ספר, אני גם מרצה בנושאי חשיבה חדה, מדע והנגשת ידע, לחברות, עסקים, מורים, תלמידים ועוד – מגיל 6 והלאה.
ב20 השנים האחרונות למדתי ועסקתי בהוראה עם צעירים ובוגרים במגוון גדול של מקצועות, מסגרות וגישות הוראה.
למה אני כאן?
מאז שאני זוכר את עצמי סקרן אותי לדעת איך אנשים חושבים.
למה אנחנו משתכנעים ממשהו אחד ומתעלמים ממשהו אחר? איך זה שלפעמים אנחנו מחזיקים באמונה גם כשהעובדות מראות אחרת?
במשך שנים חיפשתי תשובות. קראתי המון על המוח ולמדתי מה עובד עלינו ומה מפעיל אותנו, וגם ראיתי איך אנשים חכמים ומוצלחים מצליחים להאמין לשטויות שהופרכו, ובמקרה הגרוע גם ליפול לתרמיות. זה גרם לי לנסות להבין איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לזהות טעויות ומניפולציות לפני שאנחנו נופלים בהן.
ואז זה פגש אותי אישית. אדם שקרוב לי נשאב לפייקים ותיאוריות קונספירציה. ראיתי איך זה פוגע בקבלת ההחלטות שלו ובקשר שלו עם המציאות. השיא היה כשהוא ניסה להשפיע על הילד שלי. שם החלטתי להקדיש את הזמן שלי לחינוך ולמתן כלים לאנשים כדי שידעו לבדוק מה אמיתי ומה לא.
היום המטרה שלי היא לסייע לאנשים להגן על עצמם מפייק והונאות ולקבל החלטות טובות יותר שישפרו את איכות חייהם.
המוטו שלי הוא:
QUESTION
EVERYTHING
אני חושב, משמע אני חכם?
איך אנחנו
נוטים לטעות בהסקת
מסקנות?
למה כשנותנים לי המלצה בסגנון “תנסה את זה. לי זה עבד” זה בסיכוי גבוה חרטא?
אילו באגים יש במוח שלנו, שבגללם קל
לעבוד עלינו?
מהם המנגנונים שמאפשרים לנו מצד אחד לקבל החלטות בצורה מהירה ויעילה, ומצד שני מהווים נקודת תורפה חשיבתית?
איך הטעויות והבאגים האלו מפריעים לנו בקבלת החלטות חכמות בתחומים שונים?
מסקנות שגויות מובילות לקבלת החלטות שגויה בתחומים רבים כגון בריאות, כלכלה ועוד. אז איך מתגברים על זה?
איך כל זה קשור
לאמונות בתיאוריות
קונספירציה?
חלק מההטיות הטבועות במוח שלנו גורמות לנו להאמין בקלות לתאוריות קונספירציה מחד, ולא לשחרר את האמונות שלנו מאידך. אז איך אפשר לצאת מזה?
איך אפשר להעריך
רמת אמינות
של כתבה בעיתון?
עיתונות ומדיות אחרות מספקים לנו כמות אדירה של קליקבייטים ופייק. בקורס נלמד איך לנווט בין כל פיסות המידע ולהבין את התוכן האמיתי מאחורי הכותרות המפוצצות
איך לשכנע
יותר טוב
בדיונים ובוויכוחים?
מה גורם לאדם עם אמונות שונות ואפילו הפוכות משלנו להקשיב לנו באמת ולשנות את דעתו?
"אני לא מאמין שבשנת 2025 אנשים עדיין מאמינים שסיאנס אמיתי...
בדיוק השבוע דיברתי על זה עם סבתא שלי, זיכרונה לברכה"
מה נותנים ומה מקבלים?
מבצע פורים! במקום 1450 ש"ח, הקורס כולו ב-970 ש"ח!
הקורס כולל את הנושאים הבאים:
– איך אנחנו טועים באיסוף נתונים ואיך ניתן להשתמש בנתונים חלקיים כנגדנו
– איך אנחנו טועים בהסקת מסקנות מנתונים או מאמינים לאנשים שמסיקים לא נכון
– אילו הטיות קוגניטיביות משפיעות על השיפוט שלנו ואיך זה פתח למניפולציות אפשריות עלינו
– הבנה מעמיקה של הפסיכולוגיה מאחורי אמונה בתיאוריות קונספירציה
– איך להתמודד עם פייק ניוז
– איך עובד מדע ומה הופך תוצאות מחקר לאמינות
– אילו תיאוריות מתחזות להיות מדעיות אבל אין להן שום ביסוס
– הכחשת מדע – תיאוריות מדעיות מבוססות שיש ציבור שמכחיש אותן
– איך לשכנע יותר בוויכוחים באינטרנט ואיך להזיז אנשים מהאמונות שלהם
- 12 שעות של למידה רחבה ומעמיקה
- צפייה בשעות הנוחות לך
- טיפים פשוטים ליישום לחיזוק מיידי של החסינות שלכם
- דוגמאות רבות ותרגולים
- מענה אישי לשאלות בוואסטאפ
ניתן להזמין את הקורס או חלקים ממנו בזום או פרונטלית לחברות וארגונים
לקוחות מספרים
אז מה השאלה?
הקורס מתאים לכל אדם סקרן שרוצה לחזק את המוח שלו, לחדד את החשיבה שלו ולעשות לאנשים אחרים חיים קשים בניסיון לעבוד עליו ולתמרן אותו.
הקורס מתאים במיוחד לאנשים הגולשים ברשתות החברתיות או קוראים עיתונים וצורכים חדשות ורוצים לדעת מתי מנסים לעבוד עליהם או לתמרן אותם ולמי אפשר להאמין.
כמו כן, הקורס מתאים לאנשים שקוראים ידיעות מדעיות ורוצים להבין טוב יותר האם הן מבוססות והאם אפשר לסמוך עליהן ולבסס עליהן החלטות כלכליות ובריאותיות.
בנוסף, הקורס מתאים לאנשים שאוהבים להתווכח או רוצים להשתפר במענה לטיעונים בוויכוחים, תוך שמירה על יחסים טובים עם האדם בצד השני.
ללקוחות פרטיים הקורס מוקלט וזמין לצפייה בכל מקום ושעה. עסקים וארגונים יכולים להזמין את הקורס בזום או פנים אל פנים.
לא צריך שום ידע מוקדם.
הקורס מתאים לגילאים 15-99. יש לציין שמידי פעם יהיו דוגמאות שלרוב רק מבוגרים מבינים (נושאי כלכלה וכו’).